|
שוב בתחנת רכבת
מביטה בכל הפרצופים
עוצרת רק לרגע
מטיילת על הרציפים
ועוד רגע הוא יגיע
חייל עייף על ספסל נרדם
ועוד רגע הוא יופיע
ומהייאוש אותה יגאל
והיא נזכרת,
בתמימות מפעם
איך רדפה אחרי חלום
צריך ליפול כדי ללמוד ללכת
צריך לדעת איך לקום
ועוד רגע הוא יופיע
והחלום שוב יתנפץ
והייאוש אותה מכריע
מסדרת את החצאית |
|
|
אני לא מבין את
זה.
מתוך מאות
סלוגנים שלי,
עוד לא ראיתי
אחד שהתפרסם.
הרי מבחינה
הסתברותית אפילו
בטעות היה צריך
לאשר אחד מהם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.