איך הנפת אותי
מעל פני תהום
כשבאת בחשתי
במיץ הגהנום
בחיים הכוזבים
בימים הקרים
בבקרים חשוכים
בלילות בודדים

חשבתי לרגע
כי חלמתי חלום
חששתי מפגע
שלא תשוב עוד הלום
ורציתי כל כך
רק איתך כך לרבוץ
מתחת לפוך
ולחרוז לך שיר
כי בכתר אתה היהלום

החדרת בי חום וחיות
והצפת בי שוב המון זיכרונות
רציתי לפסוע
רציתי לך להיות
פרח עד
על אם הדרך להגשמת החלומות

איפה היית
באותם הלילות
בהם כאבתי
בהם רעבתי
למעט חסדים
וקומץ מחילות

למה חיכית
שנים כה רבות
לקבלני שחוקה
ויודעת כאב
מברכת שתיקה
את פתחו של הלב
כבר לא יודעת להסב

ועל אף כל השנים
שחלפו וחרטו בי
לא מעט זיכרון צורב
חדרת אלי
עמוק עמוק
ללב