אדמה רטובה מטיפות גשם עמוקות וקודרות,
אני חשה בלהבה המבעירה את ליבי.
הו ליבי הבודד, בלי טיפה כחולה של חמימות,
בלי חיבה ואין תקווה,
מחכה לך נסיכי.
נסיכי שיבוא על הסוס הלבן, שיבעיר לי בלב ולו פתח קטן,
של אהבה ותקווה, הקטנה ביותר.
ועד שיבוא, ליבי שפוף ,
וחסר רחמים - הבחור,
כי ליבי שבור,
וגופי כעור,
רוצה לחוש בך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.