השיחות שלי איתך הן
כל כך
כל כך
עצובות
שזה מחמם לי את הלב.
אנחנו מדברים על שירה,
ואף אחד מאיתנו לא באמת מבין
שירה
ואולי אחת מאיתנו מתיימרת ליצור
שירה.
אני אוהבת את השירים שלי
יושבים להם מסודרים
חיילים בשורות שורות
טורים טורים
מחכים להוראות ולקופי פייסט הזה
שחושף אותם לעולם.
ומה גורם לשיר להיות טוב?
קהל היעד שמתחבר אליו,
המקום ממנו הוא יצא,
המילים הנוקבות
הטעונות
שבועטות לך בבטן
שתוקעות את הסכין
שבוגדות בך באמת שלהן ודואגות
גם לסובב חזק חזק חזק?
אתה מזדהה איתם.
אני מגיעה לקתרזיס,
וסוף סוף,
מכל העצבות הזו
אני מרשה לעצמי ללכת לישון
בלב שקט.
אני כל כך
כל כך מרוכזת
בעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.