|
ואני זוכר לא זוכר
את אותה הציפור
שלחשה באזני
את אותן המילים
הריקות מתוכנן
על אותו הסיפור
החדש הישן
שסיפרה לי אמי
עת עצמתי עיניי
באותן השנים
אז הייתי ניצב
אי שם בעננים
חולם בהקיץ
על אותו המקום
בו אבדה לי דרכי
ובגדו בי רגליי
מנוחה בה חפצתי
אין משגת ידי
בקריאה אל אלי
בנשימה עצורה
הישמע את קולי
ולא אירא רע
כי הוא עמדי |
|
|
תגידי שרית, את
פריחה מגעילה
ללא יכולת ניסוח
משפט?
או שאת סתם שמחה
לראות אותי?!
מוטי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.