ירושלים תפרוס לפנייך גלימת מלך
לך, גדול בוניה בדור החדש
שקועה היא במחשבות בין הערביים
בשמי במלאכים כעת היא בחיקך תנוח

לך הוד הדר, תשיא לקראתך הכתר  
אותה לא חדלת עד בלי די לפאר
היית ראשון מכולם ליומך העמל להתעורר
בפי קולך נשמעה לא אחת רינת המבשר    

נשגבת תרומתך לעיר
המשתחווה לך על שנים רבות למכביר
במשך עשרים ושמונה שנה לא פחות לא יותר
אותה הרבתה לקשט ולעטר

מפעלים רבים לך מיני ספור
תוגתה בוכה כעת על לכת האור    
נותרה רק קרן יחידה בודדה עזובה  
מתרפקת כעת על יפעת זיווך

ירושלים עיר מיוחדת  
ומי שפועל למענה יזכה למשכן אדרת
לפנייך ייפרס שטיח אדום
בשלוות עילי מרום

שליטים רבים לה, אשר זכו בה מקרוב    
אך מעטים ידעו כמותך אותה לאהוב
העיר על אובדנה הכבד מקוננת
בזעקה גדולה רועמת ומתאוננת

היית צנוע ענו ופשוט
הקפדת על עבודה קשה ללא לאות
וגם ממרום ממעמדך הנכבד
לא שכחת באמת אף אחד

עיר עוטפת רוך ורוגעת
במרחבי תבל, עשייתך לכל הייתה נודעת
כעת הנבל פורט על מיתרי יגונה
איך שהשתנה לה התמונה

היית הראשון להביא לה את בכורתה
רוממת והבאת אותה לשיא גדולתה
וכן תהיה הראשון שמפנה מקומך
אף אחד באמת לא ישכח את חותמך

בלעדייך אבלה ירושלים
עיר הנצח, עיר המלכים  
לפנייך תיפרס הגלימה
ועל כולנו תרעיף הדממה