|
מראה שבורה ומנופצת
מנותצת לרסיסים
המעיבים במשקלם הרב
על גופי הדל המשתקף בה
באלפי צורות
בין שברים של עייפות קולחת
ומטרה שהיא כשד רשע
בעצמותיי קודחת.
מראה שבורה ונעלמת
משקלה הוא אני
כל עולמי בה
בין חלקיה החסרים
אני שם,
מפוזרת בחלל
פוצע כתער ארור המשקל,
כמה זדוני הוא
נס מפני שפיותי החוזרת
לנקות את השברים
ולטאטאם הרחק מתחת לבגדים. |
|
|
בוקר טוב רחל.
עץ או פלי?
-אה... פלי...
-יצא עץ. טוב,
נו, אני אספר לך
בכל זאת. יש לך
סרטן.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.