עופר רון / מלצריות |
ככמיהה אל חורשותייך השרופות
ריח אזדרכת על פני מוות
וצליל אחרי סיגריה אל הרעש המתוק.
זה הלילה האחרון
בו אתפלל אל נבאי הבעל האלה
ושוב את כקינה מתוך העצב
עד שאלוהיי יהיה רק אלייך.
לגמתי אותך עד אין סוף
הנגיעה עוד קלה על כתפי
ולבי העצור שבור במחוזות רחוקים.
שיכור וקרוע אפול לרגלייך
נביאת הבעל וידך כאלוהייך מזמינה
לטפי את רזיי עד שיתגלו לי שפתייך
עד שהבוקר יבוא על שיקרנו
ואת תימוגי כליל הסליחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|