(שיר די מוזר, על קשר מוזר בתקופה מוזרה בחיי).
דיברתי איתו הרבה,
שיחות עמוקות, ארוכות
עם הרבה תוכן ומעט רגשות
דיברנו על מטרות בחיים,
ניסינו להצדיק את העובדה שאנחנו קיימים
שיתפנו את עצמנו בדילמות שתמיד היו שם
אך לעולם לא נשמעו בקול
למה אנחנו כאן?
בעיקר כשנועדנו לסבול
תהינו וטעינו הרבה
וזה לא עזר לנו לא לטעות שוב..
שאלתי אותו אם הוא חושב עלי לפעמים
אם הוא מתגעגע
אך הוא לעולם לא הביע רגשות
אולי לא הרגיש כלום
כאב לי וניסיתי להכחיש
חשבתי לעצמי שהוא בטוח אוהב,
פשוט קל יותר להיות אדיש
אז הערב הגיע
והיצר גבר
השתלט עליו
והוא השתלט עלי
וככה זה נמשך יותר מידי זמן...
ועכשיו הגיע הסוף! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.