הקול מאס לצרוח
דממה של סוף השקט
מקל רצוץ נשבר
ואיתו אני נופלת

בחור אחד סרב לי
איתו עוד ארבעה
ואני כבר לא יודעת
מה יפה היא השתיקה

דירה שכורה בתל אביב
על כך אני חולמת
שלא יגעו לי בחלום
שנייה אחרי
אני נשברת

ועוד חלום אחד כנראה לא יתגשם
ועוד בחור אחד
הולך ומתרחק
השקט עכשיו נגוז
ואיתו מגיע רעש של ממש

אני כבר לא שומעת  הבדלים
בקולות של הצלילים
חתולים מייללים
מחפשים גם הם
תקווה לחיות

ואין אדם שיסמיכני באשישות
ולא יהא אדם שירפדני בתפוחים
אני עכשיו נמחקת
כשושנה בין החוחים

והוא הולך רחוק
הולך ונעלם