אני רוצה להרגיש את השפתיים שלו מטיילות על הבטן שלי ועולות
למעלה.
להרגיש את האצבע שלו על כל מקום בגוף שלי, שלא ידעתי שקיימים
אפילו.
אני רוצה להרגיש את הפנים שלו, ושהוא יניח אותם על החזה שלי
וישכב בתנוחה עוברית. שיתנהג לידי כמו ילד, שפשוט מחפש אהבה.
יש בזה משהו שפשוט מדליק אותי, לראות איך הוא זקוק לי.
ואני פשוט אלטף לו את השיער ואחזיק אותו כמה שיותר קרוב אליי.
אני רוצה שהוא יאריך את הרגע המושלם כמה שיותר, ולא ימהר
להיכנס ולצאת. שירגיש ויידע שזה לא העיקר.
אני רוצה שהוא יסתכל לי בעיניים שהוא עושה איתי אהבה, ולא יפחד
ללטף, ולא יפחד להגיד "כן" לזה ו"לא" לזה. אני רוצה שיעזור לי
לעשות לו טוב.
אני רוצה שיחבק אותי זמן שיראה כמו נצח. אבל אף אחד מאתנו לא
ירצה לצאת מהנצח הזה.
אני רוצה להרגיש אותו בתוכי, הכי קרוב שאפשר ולא להרגיש בודדה
אף פעם שאני נמצאת איתו.
אני לא רוצה שיפנה לי את המבט אחרי שקיבל את מסופקו, או ימהר
לכסות את "מקום הפשע".
לא רוצה להרגיש איך הוא מתרחק ממני. את זה אני הכי שונאת.
לא רוצה שימכור לי תירוץ על שהוא צריך לקום מוקדם מחר בבוקר
וימהר לצאת ולסגור את הדלת, ובכך להשאיר אותי לבד בתוך המיטה,
בודדה יותר מתמיד.
אני רוצה שפשוט ימשיך לחבק אותי ויירדם.
ושנינו נתעורר אחד בתוך השני, ולמרות שהוא לא טיפוס של בוקר,
הוא יחייך שיראה אותי ויזכור אותי, אותה אחת מאתמול.
בשביל זה אני צריכה למצוא אהבה אמיתית.