דניאל גלוזשטיין / נחל |
במימד של זמן בלתי סופי
השקט
צליל זרימה הפותח שסתומי נפשי.
אני עטוף ברוך הטבע,
לוגם מיין הנצחי.
על גדות הנחל
אפשר להתחמם מקור,
לשבוע מרעב
וממים מתוקים להיות שיכור.
עולם טהור בין הגדות
וכל טיפה של מים
מיזוג בין עולמות.
הראש שלי שכח לחשוב,
גופי נתון לרגש,
הכול שלם, יפה וטוב.
על גדות הנחל,
על חלוקי אבנים מחוממים
בשמש נמנמתי כך
ולך הודיתי אלוקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|