|
במקום החרב ההוא
עולים המים על
גדותם.
פעם התפללו שם
לגשם
הניעו שפתיים
צחיחות
מבוקעות
גלגלו אישוני עיניים
לשמים
אולי בכל זאת
יגלו ענן שט
באופק.
עתה המים מציפים
את הבית.
כל בית
דלתות
חלונות
מעלים רקב
רהיטי עץ
צפים על מים.
והמים ממשיכים לעלות.
אולי לא כדאי לבקש
חסדי שמים
הם שרויים בתנומה
עמוקה
כרקיע שלא שומע
מאום.
אם פעם תפילה תבקע
סכר אוזנם
הם יקיצו משנתם:
מי העז להחריד את האלים
משלוותם.
זעמם
יסיט
יעקור
כוכבים ממסלולם.
ראיתי פעם כוכב
נופל משמיים
ללא קול
לתוך שגרה של
ערב.
ערב רב של
ילדים
משחקים במחבואים:
עכשיו מישהו
מת. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
(בבניה)
אפרוח ורוד,
וובמאסטר למופת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.