אנסטסיה בלאק / חצות |
צורבות לי העיניים
מהבכי שלא מגיע
והפה יבש.
אני רוצה לברוח,
ולא בשביל לשכוח.
אבל הרגליים משותקות
והידיים קשורות.
רק הבטן שמשתפלת
מבעד לקו הג'ינס
יוצאת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|