|
להבה מחוללת באח
עם ציפור גן העדן היחיד באגרטל
המשתקף בלהט
במעט המים שעוד נותרו .
רומן המונח על ברכיי מותח גידים על מילים רקומות בבשר
עטופות באור המקרין את דמותך
גלים על קפלי הוילון.
הלהבה שהרקידה אותנו
משקשקת בעצמותיי
הדים רחוקים.
משב רוח זרה
מכניע סדק שהקפדתי לאטום
מפיל את הספר פתוח
בפרק אחר. |
|
|
"אל תסתכל
בקנקן..." אם
כבר יש קנקן יש
2 אפשרויות, או
לקחת אותו
ולרוץ, או לבהות
במחשוף של
המלצרית ללא
בושה...
ובכלל, עדיף
להישאר בבית
ולשתות מים
מהברז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.