ג. סתיו / פתאום |
פתאום כשנשארתי לבד,
נושמת את האוויר של עצמי
איבדתי כל כיוון.
זה לא פשוט להבין שהלכת
זה לא ברור שהלב יחלים
זו התחלה ידועה מראש,
זה רק הסופים שלא דומים.
פתאום כששכחת אותי
גיליתי כאב אחר
שקצת קשה להסתיר
גם כשאני ממש מנסה.
לפעמים אתה צוחק
בזיכרונות הטובים שלנו.
לפעמים אני נזכרת
שעכשיו אתה שלה.
פתאום כשהפסקת לאהוב אותי
הפכו השמיים אפורים
כאילו נזרקתי אל תהום
כאילו שנגמרו הצבעים הטובים.
איך זה שמשניים הפכתי לאחד?
בעיר קרה, בחורף,
אני כאן כל כך רחוק ממך
פתאום אני לבד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|