[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג. סתיו
/
פתאום

פתאום כשנשארתי לבד,
נושמת את האוויר של עצמי
איבדתי כל כיוון.
זה לא פשוט להבין שהלכת
זה לא ברור שהלב יחלים
זו התחלה ידועה מראש,
זה רק הסופים שלא דומים.
פתאום כששכחת אותי
גיליתי כאב אחר
שקצת קשה להסתיר
גם כשאני ממש מנסה.
לפעמים אתה צוחק
בזיכרונות הטובים שלנו.
לפעמים אני נזכרת
שעכשיו אתה שלה.
פתאום כשהפסקת לאהוב אותי
הפכו השמיים אפורים
כאילו נזרקתי אל תהום
כאילו שנגמרו הצבעים הטובים.
איך זה שמשניים הפכתי לאחד?
בעיר קרה, בחורף,
אני כאן כל כך רחוק ממך
פתאום אני לבד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הצבא מזיין אותי
כי המתנחלים
מזיינים את
הערבים, הערבים
מזיינים את
החברים שלי, כי
הם מזיינים את
החברים שלהם,
החברים שלהם
מזיינים אחד את
השני כי אין להם
את מי לזיין.
ואני. אני מזיין
מתנחלת שהכרתי
ליד שכם. זאת
אומרת שאני
מזיין את הצבא.
זאת אומרת שאני
מזיין את עצמי.
איי!


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/2/07 0:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג. סתיו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה