ישות נצחית / צינה |
מתנשא לגבהים
אלי בוקר המחר.
עיניו לפידי אבוקות
זוהרות באור נגוהות
לומר את דבר ליבו.
ושוב סופות אבק
עוטפות ניגונו
בהילה של קרח דק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|