המילים שלי, לאחרונה, חסרות בית. הן
מוקפות משפטים נכונים תחבירית ומרגישות
כמו כלב עזוב על מפתן בית.
אני, מוקפת תרגילים בבגרות, משתדלת להיאחז
בטרוף של
עולם אחר.
(גשם מכה על חלונות אחוריים, ואני שוב ושוב ניגשת לדלת)
זה כמה ימים שהמילים שלי לא חזרו הביתה.
אולי יצאו הן לרעות
בשדה זר.
אין יותר סודות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.