|
האם אפשר לבכות?
על מה שלא היה?
על מה שכבר אין?
כי גם אם לא
אז הדמעה שלי בזוית העין
היא עובדה מוגמרת
קיימת, נוזלת לי על הלחי
חמה, מנסה להרגיע את הכאב
את הצריבה
מחפשת את ההקלה
האם את גם חושבת עליי?
חושבת עליי כמו שאני עלייך?
האם אני רוצה אותך?
או את ההרגשה?
של להיות ביחד
של חום גוף אחר משל עצמי
של נשיקה
אני עוד מריח בראש שלי
את הריח של הצאוור שלך אחרי מקלחת
את החיוך שלך
את השירים שאת אוהבת שאני שר לך
את הקול שלך שאת בוכה
ויותר ויותר זה נראה כמו פנטזיה
חלום רטוב שלא קרה
סיפור שמישהו אחר סיפר לי
על אהבה שלא מומשה
כי אני לבד בממלכת הבדידות שלי
על צריח גבוה
מחכה שתשובי חזרה |
|
|
והנודניק הזה
עוד מעיז לקרוא
לנו זנזונות!
מיכלי ושירה
מתלוננות להלן
ספיבק מנהלת
ובעלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בהתעלמות מוחלטת
מההיא שאינה
תימניה בכלל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.