|
היד ששלחת
לרטש
גורפת בי ערוגות
של פחדים
עורמת גבהות
מסודרות
מקוטלגות
מנופות
והקול ששלחת
לקלף
אורג בי שטיחים
של רגשות
בדוגמאות שונות
מהחיים
מהסבון
מהארון
האחרונה, הרגל ששלחת
להכשיל
מטיחה בי אהבה ארצה
מריחה סמרטוטיות
רצפתית
מחליקה
סופית. |
|
|
אתמול בחמש,
אחרי הצהריים
הלכנו למכולת
ובדרך ראינו,
שהגן שלנו סגור.
אז הלכנו הביתה
ושלי מצצה לי עד
שנרגעתי.
החבר של שלי
מתוודה על
טראומות ילדות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.