יד קטנה מושטת
חוסמת את פיך
שלא תדבר
אתה נלחם בי
כמו המחר הוא ההיום
כמו המחר הוא האיום
וזה בא והולך
זה לא הוגן
כשאתה מעליי
אין לי את החוזק שלך
את היופי שלך
ללא דופי כמותך
משתוללת איתך
וזה רק בא והולך
מרגישה את ליבך
פועם לי בתוך הורידים
מתערבב עם הקצב שלי
ניגוד אינטרסים
איזה מהשניים
אני רוצה שיפסיק
משנה למלך
בחצר עזובה
שולח לי פרח
שאשכח את קולך
שאשכח את דמותך
שאשכח מי אני, מי אתה
כשאתה בא והולך
ואני יודעת
שבתוך החיבוק
יש כמיהה וריחוק
לכן אני מאשרת
שתלך מלפנים
אצחק בעינייך
ואבכה מבפנים
אל תבוא, אל תלך. |
