יוד בן שמונה-עשרה / חזיון |
עדר כבשים פועות במדבר.
אין אדם.
רק הרועה ושמיו וכבשיו
לבדם.
של נעליך, חוש את הכאב
עד זוב דם.
והקול כה קדוש ומוכר-
ונדם.
ינואר 2000
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|