את יודעת, צרות באות בצרורות
אחת ואחריה עוד אחת מכות בך ללא רחמים
ומעיין הן הגיעו? שואלת את עצמך
אין תשובה

אולי זה עדיף שהן יבאו ככה במכה
לא יטפטפו אחת, אחת
זה כמו לקנות בתשלומים
עדיף שיכאב הרבה בפעם אחת
מאשר למשך הרבה זמן וכל פעם קצת

והעולם שמסביבך רועד
מתמותת לנגד עינייך
ואין ביכולתך לעשות כלום
זה חוסר היכולת לעזור שמשגע ואוכל מבפנים

את רוצה להתעורר מהחלום הרע הזה שבא עלייך
מחכה לבואה של יקיצת הבוקר
לפתוח את העיניים ולראות שבעצם שום דבר מזה בכלל לא קרה
מחכה לרגע הזה שלא בא

ככה זה כשהכול  נהייה שחור
את הולכת לאיבוד בעצב ואת לא יכלה לחזור
לרגעים של אושר, לימים של שמחה
מערבולת  שעוטפת אותך ואין לך דרך חזרה

תעצמי את העיניים תנסי להיכנס לחלום ורוד
תתנתקי לרגע אחד מהצרות
תני לדמיון לסחוף אותך אל מקומות טובים
ותפקחי שוב את העיניים לפני שהחלומות נהיים שחורים

ואל תשכחי שתמיד יהיה כאן מישהו שאכפת לו מה עובר עליך
אל תשכחי שיהיה כאן מישהו שיאזין ויקשיב לדברייך
אם מדברים על צרות הם אומנם לא נעלמות
אבל לפחות יש "כתף" שעליה אפשר לבכות


מוקדש ללירון