ליטל אורן / מיכא"ל שלי |
וכשהיד רועדת לי עכשיו
מבינה שזה לא אחד מהם...
לא צריכה את הדמעות שיוכיחו זאת
אך משומה הן עדיין זולגות.
בניתי לי ארמון נפלא.
פנטזיה אחר פנטזיה בעולם האגדות.
שהכל ימשיך להיות טוב כמו אז.
שהכחשתי את הצליל הנוגה של אשליות מתנפצות..
מישהו חכם אמר לי פעם
שצריך לתת הכל כדי להגיע לפסגה.
אבל ברגע חכם יותר הוא לחש לי,
כשסוף סוף הגעת ,
החלק הקשה יותר הוא לא ליפול משם בחזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|