שבע השנים חלפו מזמן,
לא יכלה עוד לחכות.
וכל השקרים חלפו עמן,
נשארו רק השתיקות.

אז פתאום בלילה הוא הופיע בחלום,
היא פרצה בבכי וכשעלה היום-
קמה ועזבה היא את החדר המוכר,
לא יודעת מה יהיה מחר.

עכשיו יש לה רק את השמיים.
אין לה צורך עוד לחיות בשניים.
החומות שהיא בנתה כבר לא חוסמות לה נוף.

מחדש שוב היא פרשה כנפיים.
ואפילו שקרים המים,
והפחד נעלם
היא כבר בדרכה אל החוף,
היא יודעת שטוב.