18/1/2006

שוכבת במיטה,
שומעת את הגשם מתדפק על החלון,
ונהנית כמעט מכל דקה.
אבל עדיין משהו חסר לי- אתה.

מתרפקת על הזכרונות,
נזכרת איך היית מחבק כשגשם וקר.
אבל רוצה להתרפק עלייך,
ורק דבר אחד חסר פה- אתה.

מחכה לך עד שתחליט,
לא רוצה שתרגיש לחוץ.
מדברת לאט, שוקלת מילים,
כי זה לא אותו דבר וחסר פה- אותך.

אמרת שעוד יהיה לנו זמן,
ואם אמרת- אני לך מאמינה.
זה קשה, אבל אני מתגברת,
מחכה שכבר לא תהיה פה חסר- אתה.

אתה עדיין אוהב, אני יודעת,
כשאתה מדבר איתי יש בך געגוע,
אנחנו עוד נהיה ביחד
ואז לידי תהיה פה- אתה.


מוקדש לגילי שלי. (זה נכתב לפני שנה כשהיינו בהפסקה, וזה גם
קצת רלוונטי עכשיו כי הוא כבר חודש וחצי לא בארץ, ואני ממש
מתגעגעת אליו... ושוב חסר פה- אתה.)