אני אדמה ואתה מים,
וכמו האדמה, צמאה אני למים
ורק מים רבים יוכלו להרוותני.
אדמה רוויה, חיים רכים נובטים בה,
והמה יזדקקו למים ועוד מים בכדי להתקיים.

אני אדמה ואתה מים,
וכמו האדמה, נטועה אני מבלי אוכל לנוע,
אתה כמו המים, פוזז חופז מבלי להיעצר,
וכשאתה בקרבי זורם, הופך אתה אותי לסחף
ומימיך מכסים את אדמתי.

אני אדמה ואתה מים,
ובתוכי גועשת לה לבה נוראה של אש,
ורק המים בכוחם יש לכבות את להבתי.
וכשעולה פורצת בי האש, כמו נהר עצום אני זורמת
ומחפשת בייאוש אותך המים, להרגיעני, להשיב את שלוותי.

אני אדמה ואתה מים,
וצבעי משתנים מאדום לשחור ולחום.
אתה, צלולים צבעיך בכחולים וירוקים,
וכשחוצים הם בי צבעיך,
הופכים צבעי אף הם להיות רכים, לחים מאהבה.

אני אדמה ואתה מים,
נרגעת בקרירות מימיך העוטפים אותי ככל שיידרש,
נמזגת נמוגה אל בין זרועות אהבתך הרטובה,
ומחזיקה בך ברוך ובמתיקות אין קץ.
גם מים רבים רבים לא יכסו את האהבה.

אני אדמה ואתה מים.....