ילדי התקווה והפרחים
המריחואנה והאהבה
אדריכלי תמימות הנעורים
אליכם מופנית אצבע מאשימה
אתם אשר בלהט נעורים
ראיתם בכסף פח יקוש
אתם ההיפים היפים
נותר מכם רק זיכרון קלוש
הנסיכים באגדות ישנים עדיין
ובשלטון מכשפי הרשע
המלעיטים אותנו מיתוסים
כי נותרנו ללא ישע
ואתם בסרטים מצוירים
בקיטש, טישרטס וכפתור
הפכתם יאפים חביבים
וכרסכם מופת לדור
בלה, בלה ציניקני
של דור הגמדים
אסקימו עד ליפני
חוב לכם חבים
דעו לכם הכול זיוף
כי מחיים למען הסיגוף
הפכנו 'מתים' אל הכיוף
ולתענוגות הרוח והגוף
אז אם במקום גבורה ודם
זרעתם את דרכינו בפרחים
ולסיפורי גבורה אמרתם להד"ם
היו על כך ברוכים ומבורכים
הנסיכים הצעירים לעד
לכם אשיר כאן שיר הלל
כי בניגוד למנגנון ולממסד
אתם 'עשיתם ת'הבדל' |
