|
משחתיך עלי למלכה.
פיארתי ורוממתי.
רוב הוד והדר.
אך את -
לרועץ לי היית.
לחשתי בשמך
פיללתי והיללתי
אך ערלות לי היו אזנייך.
מבאר נפשי השקתיך.
נשאתיך על כפי.
ובכל זאת
יבשה חלקת אדמתך.
כל כוחותיי כלו
במאמץ לחזקך
ולהרימך מעפר.
וכיום עוטה עלי
כסות עפרך.
שכן דבר לי -
לנפשי לא הותר. |
|
|
ואם תהיו טובים,
אולי תצליחו
לראות את האבא
הערומקו של
אפרוח ורוד.
אמנון ז'קונט
מספר צ'יזבטים
לחבר'ה בל"ג
בעומר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.