חיים נוי / מקרה |
קטפה בחורש ירוקת האבלות
לא מחייבת מציאות רק פשטות
הביאה אותה אל ביתי בלי כדים,
"זוכר אתה אותי עדיין? קח פרחים!"
קטפתי סיגליות בחורשה
כף ידי בם מלאה מריחה
הצמדתי אותם אל בגדיי,
"שכחי ממני.. קחי פרחיי!"
טיילנו בבית הקברות
צמרות העצים העפילו בצלם
על חזה היו סיגליות נפלאות
ועל הסיגליות דמעות של עלם:
דמעות יבשות, מרוחות...
דמיוניות!
27.1.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|