|
כתבתי הרבה שיריי אהבה
אהבה שאני לא הרגשתי
כתבתי הכל עם הנשמה
אבל שום דבר לא מימשתי
אז מה זה שווה להיות משורר
ומה בכלל אני פה אומר
אולי הכל זה כלום גדול
הרי לבד אני כבר לא יכול
כואב שאין לי חברה
אבל בכל זאת יש לי חברים
ההרגשה היא עצובה
ומזלי שיש לידי אנשים
נשאר לי רק לכתוב עוד ועוד
ומהטעויות ללמוד
גם כשטוב לי אז גם קצת רע
וכשעצוב לי אני כמו משוגע
כל החיים שלי ריקים
מרגיש שאין לי אלוהים
אני רוצה להיות נאהב כל כך
לדעת את פה גם כשהזמן נמשך
ולהתחיל שוב לחייך
למחות דמעה שעל לחייך
עכשיו כולי מוצף בהרבה רגשות
חולם על אחת ולא מליון אהבות
מתי גם לי יהייה נעים?
יודע זאת רק אלוהים. |
|
|
יש לי רעיון
לסטארטאפ
סלוגן בסלולארי
יש בדיחות, יש
מזג אויר, יש
פורנו, יש סרטן
המוח, הגיע הזמן
שגם הסלוגן יהיה
שם
פלאפון
סלקום
אורנג'
סלוגנייד
ד"ר מישה רוזנר
סטארטפיסט
משועמם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.