בחלום מהיום כלב משטרה
שנושך דמיונית את אשכיי
ואז מלקק אותי בפניי
לפקודת "נשיקה"
משוטרים רעי הבעה
ברחובות ליד ביתי

בחלום מהיום
אני מפוחד מהכלב
אבל מבין את ההונאה
מהרגע הראשון

בחלום מהיום
הבנתי פתאום
את הנטייה לשסות כלבים
בבני אדם

בחלום מהיום
מלחמה שוב
והפעם אני המציל
ולא הטובע המלוח

גופת חתול שחור מת
מת מזמן
בגן עצי פרי שהיה בו יהלום ידני
לא מלוטש
והיום יש בו
חתול שחור מת
לא ציורי ולא בידורי
מת בעיניים פוקעות
מתחיל להתייבש כבר
והזבובים מניחים לו
להתפזר לשורשי עצי הפרי בגן
ומחזור הפחמן הוא כבר שירה

גם אשה מרוקאית זקנה
מתמכרת לחומרים אחדים
כדי להקל על עצמה
כשמתים בניה
כשמתות לה החותנות
או כשבעליה הולך הולך לעולמו

או ש
החלומות נוטפים
או שהמציאות נוטפת זועפת
נסבלת או לא נסבלת
מתקיימת בתבוסתנות תבונית
ומלהטטת אותי
בין החלומות
לשגרה הקולחת

הייתי הכלב שאני מנסה להביס
לאתמול אין כלום בשבילי
המחר שלי איננו
ואתמול אתמול אתמול
היה משהו אחר ברקע
המצילות נשמעו עמומות יותר
ויכולתי לשלוט בקצב
בלי להיזקק לתרגול
(מנגנוני הנימוס של אדם
לא חייבים להיות תוצאה של נימוס
או חינוך מילדות)

הסוף מרוכך
תמיד
כנוע ופרוותי
לעומת הסכינאי מהפתיחה
הסוף משוכך
תמיד
דרך דקירה ארוכה וקרה
תמיד אני מוציא
אנחת עונג
כמו המינגווי אבל הרבה פחות טוב
הרבה פחות מיומן בציד
אולי ציד מסוג אחר דווקא כן
אבל זה לא נחשב
הסוף תמיד מגובב
במהילה גסה לא קצוצה
של התרפסות מחויכת
הסוף מרוכך
תמיד
בתקווה שסופי יהיה
רך מרוכך
תמיד

אמות המים הלא נבנות של ארנסט
הן נצנוץ יחיד
והוכחה בודדת מדי
להבנה נדרשת
אבל הוא לא צריך להוכיח מפורש
רק לשזור קפואים קרים בלי סוכר
דרך שתי נשים בערב אחד
ולצחק על מיטתו
כדי להצמיד גם אותי לכריכה
במהילה מדוייקת
של זימה וייאוש
ויש שאמרו שהמינגווי לא היה
אבל הוא היה
בזה אני משוכנע