על שפת נהר רחב
גדותיו ירוקות עד כאב,
כבישים רחבים נחפזים
להסיע מכוניות טרודות
לערב מוסיקאלי מפכפך
דינדונים וכינורות
בפאתי יער מצל
למרגלות טירה.

שיגרה ברוכת עמל
מטביעה חרטות במשמניה,
מחניקה נחישות בשיפעתה.  
עוצמים עינים
קורבנות וצוררים
נוחותם מתוקה כשינה נטולת חלומות,
נטולת סיוטים.

שכחה,  
רפאי צלקות,
החליקי קמטים,
הפיגי לקח.
לא עוד "לעולם לא".
נתרכז במידת קיפול נכונה,
בעובי בצק מגולגל,
בבלורית קצפת
מלבינה על שחור הקפה,
בספל זהב שוליים,
מחרסינה דקיקה,
שקופה כעור,
שבירה כמיפרקת תינוק.