הנה הכניסה
שער שחור גדול
וממנו אין יציאה
אין חזרה לאחור
אין חזרה בכלל
הנה מצד ימין
הבית הלבן
והוא גר בו עם ילדיו הקטנים
עם אשתו והכלב
הנה בבית חלון המשקיף
לעבר אנשים
הצועדים לקראת...
הנה שולחן החג ערוך ומוכן
והוא עם אשתו וגם ילדיו
יאכלו לשובע וישמחו
הנה בחוץ אנשים מצפים
לפת של לחם יבש
וטיפת מים עכורים
הנה הילדים בחוץ משחקים תופסת
והנוף הנגלה אליהם
הוא לא דשא ירוק עם פרחים ססגוניים
והוא לא ציפורים חופשיות בשמיים כחולים
הנה הילדה שואלת אותו
לאן הם הולכים כולם
הוא עונה לה: "ילדתי,
לאנשים כמותם אין מקום בעולם"
הנה הילדה שואלת את אמה
"האם נתראה עוד פעם?"
אמה עונה לה: "תמיד תזכרי
שאני אהבתי אותך"
הנה דמעות יורדות מעיניה
והילדה לא מבינה
שהתמונה ששמרה בכיסה
היא האחרונה
הנה בתוך היער האפל
אנשים חופרים בורות
עומק רב יש בהם
כדי שיהיה יותר מקום
הנה בתוך היער האפל
אנשים מושלכים לבורות
אם עם ילדיה
תינוקות רכים לא נושמים עוד
הנה כינורות מנגנים שירי עצבות
וילדים שאיבדו את ילדותם
מחפשים אחר זהות
הנה הרוע מציף את נשמות האומללים
ואלו שרצו לחיות עכשיו הם מתים
זוג אוהבים שהופרדו לעד
יפגשו רק בעולם הבא
הכוונה בבית הלבן, היא לבית של מפקד מחנה ההשמדה מיידאנק-
פולין, שהוצב ממש לצידי "שביל המוות" המפורסם. כך שמפקד הכלא
יכל לקום בבוקר, לפקוח את העיניים ולראות אנשים צועדים אל
מותם, ולדעת שהוא אחראי על כך... מזעזע... הא? |
