|
מבטו חלול כעץ זית
הבעתו שקופה ושקטה
הצבע החדש כבר החל לדהות
מרים יד בלית ברירה
אוכל רצון גדולה
כך כל יום עד שקיעת החמה
הדשא מנופף בכמיהה
ולו כבר נמאס מהליכת הזקנה
מרים יד בכוחות עצמו
קורע את החוטים
ורץ אל החלון |
|
|
הוכחה ניצחת
לעובדה שאין
בעצם מישהו
שמאשר את
הסלוגנים:
כתבתי את הסלוגן
הבא:
"מה הם כבר יעשו
- ישתמשו בי
בתור בורג
לחיזוק הכיסא?"
(אברום בורג
לקראת הביקור
ברמאללה)
והוא אושר.
אין שום סיכוי
שבן אדם יאשר
כזה דבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.