זה קורה כל פעם. כאילו, אם זה לא יקרה- אז זה יהיה מוזר.
זה יכול לקרות בכל מקום, בכל שעה נתונה ולא משנה ליד מי.
נהפוך הוא, אם זה זה לא קורה ליד כל אחד- משמע שהוא מקבל יחס
מיוחד. ויחס מיוחד לא מתקבל על הדעת.

למשל, סתם ערב אחד. שלושתינו הלכנו לרוץ בפארק. ככה זה, הם
מתגייסים בקרוב, לי יש גיבוש צנחנים שאני בספק אם אעבור- הרי
אני נוטה לשים זין כשנשבר לי. אני לא מהנכנסים בקיר המטורפים
כמו זיגי המשוגע הזה. אבל הוא גר במושב, אין מה להשוות.

- אז קניתי היום את המדרסים, אמר בעז (בלי ו)
- יווו אני חייב להתקשר לבלומנטל לשאול אותו איפה הוא עשה
אותם, אמר דן.
- אתה חייב לעשות, אלה שמקבלים בצבא הם חרא.   בעז
- כן, דיברתי עם נרדי, הוא גם אמר שהם חרא. מזל שהוא קנה לפני.
דן

אני לא זוכר באיזה שלב זה הפך להיות וויכוח בן חצי שעה בערך,
על איזה מדרסים יותר טובים. כשזה קורה אני פשוט אוטם את עצמי
לכל מה שהם אומרים ורק צוחק מהיציאות פה ושם... למשל אחת
מפניני החכמה של דן בעיצומו של הדיון המרתק: "זה מדרסים בוא
תמצוץ לי!!"
שזה הדבר שהכי משגע את בעז (בלי ו) בעולם. כמובן שאז הוא ינסה
להחזיר לו בדרך הכי גרועה בעולם שגם אני אהיה חייב להגיב
עליה:
"סתום ת'לוע יא מנוול!"
עכשיו בואו נפרק את המשפט הנ"ל.
"סתום", שזה בסדר כאילו, כולם אומרים את זה.
החלק הבעייתי והסבי במקצת: "לוע" ו"מנוול" באותו המשפט.
אזכיר שהבנאדם בן 18 וחצי, לפני גיוס ומשתמש במשפט הזה. אבל זה
בוזי וכולנו אוהבים אותו. כזה הוא בוזי.
קופי (אחרי שתיקה במשך רוב הדיון מלבד צחקוקים קלים אחרי משפטי
דן): בעז, אתה חייב להפסיק להגיד את המשפט הזה! זה לא הגיוני,
ברצינות. זה לא מצחיק, זה לא מאיים, אל תגיד את זה!!
שתיקה של כמה שניות... ובהתפרצות ענקית, כרעם ביום בהיר שכן,
האדם שהוא טנק- ינצח.
"סתום ת'לוע יא מנוול!! יא משלים בגרויות! יא תלמיד! יא קטן!
יא פורש מגיבוש צוללות! שתוק שתוק!"
"בוגר!!" אני אומר לו, כי פשוט אין לי משהו אחר להגיד לו.
כאילו, כל הדברים הנ"ל נכונים, אבל למה לרדת עליי? רק ביקרתי
אותו קצת!
"לך, לך תשמע את הלהקות שלך יא פריק! איך איך קוראים להם? דה
גדרינג?" הוא ממשיך...
"לפחות אני לא הדיוט מוזיקלי, לך, יא לא מפותח!" עניתי, בחוסר
רצון משווע וידיעה שלא משנה מה אגיד אני לא אנצח בוויכוח הזה,
כי אי אפשר לנצח בוויכוחים עם בעז. אז פשוט זרקתי איזה "בוא
תמצוץ לי".

מה לכל הרוחות ניסיתי להעביר פה? מממ.