|
אולי אני לא באמת רגוע
אולי זה רק נדמה
ואני ממשיך לצלם
והתמונות ממשיכות להיתקע
איפה שהייתה האנשה קיימת רובוטיקה
ואין הרובוט מעיד על עצמו
כי אם המציאות עצמה
זו לא בחלה בברירה
העולם כה אינסופי
תמיד יש מה לראות
והאנשים לרוב משעממים
תמונות חוזרות ונישנות
מצלמה בראשי שעות נוספות
מה חשב לו אלוהים
כשאיבד את המושכות
וכל אחד מוכר מילים
ניתן למצוא בזול
ללכת עד הסוף
או ללכת אל הסוף
כל ההבדל בעוד מילה
גם בעולם אינסופי עם תמונות משעממות
תמיד נמצא עניין |
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.