לפחות איזה עשרה עמודים
יושבים כאן לצידי
על רצפת החדר שלי
כשמילים חצאי מילים
וקשקושים עצבניים
כתובים בהם
הכל מתוך איזה ניסיון נואש
להתחיל לומר לך את מה
שעל לבי ושכלי ועפרונותיי
זה זמן רב מאוד
זה כאילו שכחתי איך מדברים איתך
ואני מגששת דרך למילים
וזה ממש עצוב
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.