|
בבואו לבחון את עומק הנהר
נעמדו הערפילים דום ולא זעו
נשמתם נעצרה בקרבם לאור שחר חדש.
אחר כך עלתה השמש למרומי עננים
לעצור מבעד הלילה לשלוט
העולם היה אז נפלא ושקט.
ואז בצעה החשכה את תבניות הדעת
למוסר קיומי של יתדות בגדה
ולצדק חברתי עילג. |
|
|
זה מזכיר לי את
מילותיה
האחרונות של
סבתי זכרונה
לברכה...
"נכדי האהוב,
מדוע אתה חונק
אותי?"
זוזו לסטרי,
נכדה של סבתו,
מעלה זכרונות
וגירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.