פעם הייתי מתפרץ
אל מול כל מה שמקומם
אך חכמת הגיל גילתה לי את כוחה
של השתיקה; אי האמירה.
אין בה שקט, אין בה דממה,
יש בה הרבה מן הראוי להישמע
אך מה הטעם בירייה
כאשר אין מולך מטרה?!
אם במלותיך מן הבשורה
או שיש ביכולתן להביא תמורה -
יש טעם גדול באמירה
אך אם כפליטת כדור סרק תיחשב התוצאה -
עדיפה השתיקה, אי האמירה
שגם בה ימצא, מי שחכם, את המשמעות לשמה,
ומי שטיפש - איננו המטרה
אליה כיוונה חכמתי מלכתחילה.
07/02/07 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|