|
המרחק בין המצת למאפרה הולך ומתקצר
חיבתי לתזמון היא בעיקר נוסטלגית
אני זוכר את הימים הראויים
אני נשען עליהם בערגה
השמורה לעיר בירה
בד בבד אני מבין
שאין טעם בזה,
בנוסטלגיה
שהיא כמו גלם
חומר גלם ביד היוצר
זיכרון
ועכשיו, בדיוק עכשיו
יורד גשם ונגמרו לי הסיגריות |
|
|
כשמונה הכניסות
לדפיוצר עולה,
ומונה הכניסות
ליצירות נשאר
קבוע, אני מקבל
את התחושה
שאנשים נכנסים
לי לדפיצר,
רואים איך אני
נראה, ומיד
ממשיכים הלאה,
זה די מעליב!
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.