הדשא עוטף אותנו.
הוא תחתינו,
מצידנו,
מעלינו.
ריחו, מתערב לי עם ריחה,
שמתערב עם קולה החם
שמקריא לי שירים.
קולה מתערב עם שפתיה היפות,
נעות בפניה היפים
שמתערבות בשערה
שנוגע בי ברפרוף לעיתים,
כשהיא רוכנת אלי,
ואני כמעט חש בטעם האויר
אותו היא נושמת קרוב אלי.
ואני שב הביתה בלעדיה,
מקץ שעות ערבוב החושים הקסום
האופף את כל פגישותינו
ומאושר לגלות
שדבק בחולצתי,
שזה עתה פשטתי
ריחה המתוק, מעורב בקולה, ופניה
ומגעה הקל והאוויר שלה וטעמו,
וקצת דשא,
פה ושם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.