אם מישו יפגע בך,זה יהיה כואב נכון?
אם מישו שלא עשית לו שום דבר רע יפגע בך,זה יהיה כואב נכון?
אם מישו חשוב לך יפגע בך,זה יהיה כואב נכון?
ואם אתה מוכן לפגיעה, זה יהיה כואב פחות או יותר?
ואם אתה לוקח את הסיכון להפגע, זה אומר שאתה מוכן?
אם אתה יודע שאתה הולך להפגע,זה אומר שאתה לוקח סיכון?
וכשאתה הולך לישון, אתה בטוח שתתעורר מהחלום?
ואם אתה חולם בהקיץ,אז מתי תתעורר?
וכשהעיניים נעצמות או ממצמצות, זולגות לך דמעות?
וכשאתה מוחה אותן,קורה שלפעמים אתה נחנק טיפה?
וכשאתה נחנק, אתה מנסה שאף אחד לא יראה או ישמע?
ואז אתה תוקע את הראש בכר, וכניראה ושואל "למה אני?"?
וכשאתה מתעורר בבוקר באותה תנוחה של בכי, כואב לך הראש?
אז אתה לוקח אקמול, ומתפלל שאף אחד לא יראה שכואב לך?
אבל כל מה שאתה באמת רוצה זה לצעוק ולהסביר שכואב?
כי זה בלתי נסבל והלב שלך לא יכול לשאת יותר בנטל?
כבר אין לך תחושה של מקום או זמן?
אתה רוצה ליפול לחיקו של ענן?
אחד כזה גדול שיעטוף אותך?
להיות בגן עדן?
לא להפריע לאף אחד?
רק להיות לבד על ענן קטן?
להסתכל על האנשים שלמטה חיים?
להרגיש רוגע ושלווה?
להרגיש שאתה באמת שייך?
להרגיש שאולי איפשהו שם קיימת אהבה?