ניצן אליהו / אין דבר |
ואיך אני חוזר
כך סתם,
חלוד,מותך,מוכתם,
אל אותו מקום מוכר
משחיר,אפל,עמוס
מחנק,קמוץ חמצן,
שם
שפכתי נהרות שוצפים של דם.
ואת היית שם גם.
ואין שם שום דבר.
אין דבר.
אני רוצה לעוף איתך בשמש,נרד למטה,אט,אט,כמו שירדו עלינו פתיתי
הטל המלטפים והרכים של אותו הבוקר ההוא שהייתי איתך וזרחה בנו
אהבה.
ושוב אני באותו מקום מוכר,
כך סתם,
עם לב שרוף
ודם ישן.
השחר ריק,
הים נסוג לאחור,
את כבר לא כאן.
אין היום,אין מחר.
אין כבר שום דבר.
(אין דבר).
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|