לא התפוגג עוד הלילה, והשחר טרם עלה.
שעה של תפר בין לילה ליום.
הזויה משהו. כמעט קדושה.
שעה של לבד לבד. לא בדד.
שעה של הגיגים, מחשבות, תוגות.
התהוות של תחילת יום.
כאילו יד נעלמה, מגבירה אט אט אור ו'סאונד' על במה.
אפור הופך אפרפר. מתבהר. לבן פנינה.
אוושה. לחשים. קולות רחוקים,
חריקת רהיטים, קולות קרבים. תחילת המולת יום.
כך - שוב ושוב, מפעימה תחושת ההתהוות.
וכמעט שלא חשה,
'אופס', היא חומקת וזזה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.