עופר רון / תפילתי אלייך |
פרוצות הם ענייך על פניי
כשדרות חורפיות בין כתלי אביבי.
העפר שמעלייך מטיב לנגוע
גרגיר גרגיר אל החלל השחור.
עדנה קלה אשלח אל משכבך הלילה
מוורידיי הקפואים מכוחו של הקור
והם מזכירים לי חיי
אין פה מוות
רק אור.
אשתוקק אלייך כבת מוות
זיכרונך המוכה הוא לי אהבה
לא אל אישה הנטרפת מול זרוע
כי אל תפילתי היפה שנותרה ערומה.
אוהב אותך עכשיו
אוהב אותך בעצב
בין סדיני העפר
ונפשי שוכנת עימך
בעולם האמיתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|