|
נימכר ונישכח
כוח הקיום המניע
גבולות תודעה ראשונית.
שחזורים בערמות הזיכרון
לא יכלו למילים הנבובות
אחר כך באה תכלת הסופה.
העולמות נשבו במקביל
הדי הזמן התפתלו בדרכם
המים לחשו לנו שנות אהבה. |
|
|
כשאנשים קטנים,
כותבים סלוגן
מטופש, זה סימן
שנגמר הדמיון.
יאיא מסיים,
והולך לאכול
משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.