|
טיפות שוב מתדפקות על הזגוגית
נושרות מן השמיים אל תוך הריק הנצחי,
מעלות אסוציאציות שכלל לא מתקשרות
למשהו ממשי.
נופלת לתוך עצבות רכה,
אל אשליה שעוטפת ויוצרת
תחושה של בטחון אמיתי.
מכונסת בתוך הקונכייה של עצמי
עם חיוך מר-מתוק ונדודי שינה
אני אף פעם לא אהייה חלק מהם. |
|
|
אם גבר הולך לבד
ביער, והוא
מדבר, ואין שם
אישה,האם הוא
עדיין טועה? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.