הוא שותק ואני מגיע רחוק
דואג תמיד להחזיר אותי
לפני היציאה לרחוב
מבטים של חמלה ודאגה
כמו של אמא שלא הייתה לי
במשך כל השעה
ואני נזכר בפעם הראשונה בדירה הקודמת
איך אהבתי אותה יותר
חייתי איתה ארבע שנים
והיום היא מזכרת טיפולים טובה
כתבתי לה על עצימת עיניים
בכל מה שבינתיים עבר אותי
ומקיף אותי עכשיו
איך השעה עוברת לאט
איך השאה עוברת מהר
הכוס שנגמרת לאט
הצימאון להתרוקן רעב עוד יותר
ושנינו כבים
כל אחד לדרכו
עד הסשן הקרוב הנראה מרחוק
כלהבה רועדת בתוכי
טיפול עבר בטיול עבר, היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.